חוויות המיניות שלנו מושפעות באופן עמוק מהגופים שלנו — איך אנחנו אוהבים לגעת ולהיות נוגעים, כיצד אנחנו מגיבים לסוגים שונים של גירויים או מצבים פיזיולוגיים, ומחלות או בעיות בריאותיות שעלולות לשנות את הרצון והתגובות המיניות שלנו. אך זהו רק חלק מהתמונה הכוללת. מרכיב משמעותי בחיי המין שלנו מוגדר על ידי מה שלמדנו על מיניות, איך אנחנו חושבים על המיניות ואיך אנחנו תופסים יחסים. ההבנות והאמונות שלנו משמשות כמסגרת של התנהגויות, תפיסות ורגשות שמעצבות את הדרך בה אנחנו חווים ומביעים את המיניות שלנו.

למרות שקיימות בעיות רפואיות שיכולות להשפיע על חיינו המיניים, רובן של אלה שצריכים להתמודד עם קשיי בריאות מיני צריכים להטות את המבט אל מקור הבעיה למוח במקום לגוף. כמו שאנו יודעים שהאפקט הבלסמו (אפקט הפלצבו) הוא מציאותי, ואנו מבינים שלפעמים סימפטומים פיזיולוגיים עשויים להיות תוצאה של מצבים נפשיים ופסיכולוגיים. שוחחתי עם דר’ לוגן לויבוף, סקסולוגית קלינית ומחנכת בין-לאומית בתחום, שהסבירה כיצד המוח שלנו משפיע על מיניותנו.

מקומות מקבלים את האמונות שלנו על מיניות

בעוד שאנו גדלים בחברת תרבות מסוימת, אנחנו נחשפים כל הזמן למסרים שקשורים למיניות. שאלות כמו מהו הסכמה? מהם התפקידים המיניים של גברים ונשים? מתי מותר או אסור לקיים יחסי מין עם שותף? באילו סוגי מערכות יחסים מותר לקיים יחסי מין? האם מותר לעסוק באוננות, בצפייה בפורנוגרפיה או יחסים לא-הטרוסקסואליים? כל אלה הם חלק מהמסרים החברתיים והתרבותיים שאנו נחשפים אליהם באופן קבוע.

לעיתים קרובות, המסרים האלה אינם תואמים את רצונותנו או את חוויותינו. לדוגמה, לפני תנועת זכויות הלהט”ב, רבים חשים שהמשיכה שלהם היא תקלה או מצב לא תקין. הומוסקסואליות נחשבה עד 1973 למחלה נפשית, ותפיסות קשות סביב רצונות לא-הטרוסקסואליים יצרו תחושות של אשמה, דיכוי ומבוכה בקרב רבים. המודעות וההבנה של ההשפעות התרבותיות על המיניות חשובות מאוד כדי להבין את עצמנו טוב יותר ולפתח רמת קבלה עצמית גבוהה יותר.

ההבדל בין מה שנחשב ל”נורמה” ל”חריג” מבוסס לעיתים קרובות על ההקשר התרבותי והחברתי שבו אנחנו חיים. כפי שמציין ההיסטוריון והמחבר, מושגי הטבעיות והנורמליות משתנים מאוד בין תרבות לתרבות, והם נקבעים על ידי שאיפות, ערכים ואמונות שבקשר לתרבות המסוימת.

השפעת הבושה על המיניות שלנו

לויבוף מוסיפה כי אופן שבו אנו מקבלים ומעבדים את המסרים התרבותיים אודות המיניות יכול לגרום לנו לחוש בושה לגבי הנטיות או הזהות המינית שלנו. למשל, אם אנחנו מרגישים תסכול, חוסר נוחות או אשמה כלפי הרצונות שלנו, הדבר עלול להשפיע על הבריאות המינית הפיזית והנפשית שלנו. בושה שכזאת עלולה להקשות עלינו להסכים או לבטא גבולות, וליצור מחסומים ביחסים האישיים שלנו.

כולנו נתונים לתחושות של בושה ולפעמים גם לביקורת חיצונית, למשל, ביקורת על המראה החיצוני, התנהגות חברתית או נטייה מינית. לדוגמה, נשים לעיתים חשות לחץ להיות “מחמיאות” לעצמן לפי סטנדרטים שנקבעו על ידי תרבות, או לגבריות מסוימת. במקרים של חוויות תקיפה או פגיעה, הבושה יכולה להתעצם ולמנוע מאיתנו לחפש עזרה או לדבר על המצב. בושה מונעת אותנו לחקור ולהביע את דחפינו באופן אותנטי, ומונעת את ההכרה והקבלה של עצמנו.

לויבוף מדגישה כי חשוב לנטוש את התסריטים החברתיים הנוקשים ולפתח גישה כנה ואותנטית כלפי הרצונות והצרכים שלנו. כך ניתן לטפח הערכה עצמית גבוהה יותר, לחזק את תחושת הביטחון וליצור מערכות יחסים בריאות יותר.

הרהור חופשי על scripts אישיים

המחשבות והאמונות שלנו בנוגע למין יכולות להוביל לחוויות חיוביות, מספקות ומעצימות — או להוביל לתחושות של בושה ואשמה. לויבוף מציינת שאין דרך “נכונה” או “שגויה” לחוות מיניות, ושאיש אינו מורשה להגדיר את המיניות שלנו במקומנו. בידינו הכוח לזרוק הציבורים והקודים שהוטמעו בנו על ידי סביבה ומשפחה, ולכתוב את סיפורי המיניות שלנו באופן שנכון ומתאים לנו בלבד.

כאשר מדובר במיניות, החשיבות של ההיבט הפסיכולוגי אינה נופלת מהחשיבות הפיזיולוגית — אם לא יותר. גם אם גופנית אנחנו בריאים, אמונה שגויה שהמיניות שלנו אינה תקינה או שונה עלולה למנוע מאיתנו לחיות חיים מיניים מספקים. לכן, כאשר מתמודדים עם בעיות במיניות, חשוב מאוד לבדוק אם יש סיבות פיזיות, ולפנות לייעוץ רפואי אם נדרש, אך בדרך כלל השורש הבעיה הוא נפשי ופסיכולוגי — אמונות, חששות או חוסר שליטה רגשית.