אחת מצורות אמצעי המניעה הפופולריות, למרות שהיא נחשבת לפחות בטוחה יחסית לשאר האופציות, היא שיטת ה”הוצאת הזרע” (Pullout) או במילים אחרות, סיום יחסי המין לפני השפיכה. שיטה זו נחשבת לאחת הפשוטות והזמינות ביותר, אך גם מסוכנת יותר מבחינת סיכויי ההיריון והסיכון להידבקות במחלות מין.

אין זה מפתיע שתוך כדי שהשיטה הפשוטה הזו נשארת פופולרית, היא גם מציגה סיכונים משמעותיים. המונח “הוצאת הזרע” מתייחס לכך שהגבר מוציא את הפין מהנרתיק לפני ההזרקה של הזרע, מה שנראה כאמצעי קל ופשוט אך יש לבחון את הפרמטרים הנוספים הכרוכים בו, כדי להבין מתי והאם היא בטוחה לשימוש.

שיטה זו דורשת רמת אמון גבוהה בין בני הזוג ומודעות עצמית של הגבר ליכולת שלו לזהות מתי הוא עומד להשתחרר. כמו כן, חשוב שכולם יהיו רגועים וכנים באשר למצב הבריאותי שלהם וההימנעות מפתרונות שמכילים הורמונים או חומרים כימיים אחרים. חוסר בשימוש בקונדום מעלה את הסיכון להידבקות בזיהומים ומחלות מין, שכן אין הגנה מפני הטרנסמיסיביות של מחלות שהן טפיליות או ויראליות.

הלכה למעשה, שיטה זו לא כוללת עלות כלכלית ואינה מצריכה שימוש בחומרים כימיים, ולכן היא נחשבת לאופציה טבעית ואידיאלית במקרים מסוימים. היא אף אינה מזיקה להנקה, ומכאן שחלק מהנשים משתמשות בשיטה זו מבלי להשפיע על חוויית ההנקה.

בשנים האחרונות, בעקבות מודעות גדולה יותר וחשיפה רבה יותר בשיח הציבורי, עולה הפופולריות של השיטה הזו. מחקרים שנערכו מצביעים על כך שבין השנים 2011 ל-2015 אחוז הגברים שבחרו בשיטה זו כצורת אמצעי המניעה המרכזית שלהם הגיע ל-18.8%, לעומת פחות מ-10% בעשור הקודם. שינוי זה נובע גם מיתרונותיה הכוללים את היעדרות תופעות לוואי וצורך בפעילות תכנונית נמוכה יותר לעומת אמצעי מניעה אחרים.

אך חשוב להבין ששום שיטה לא מבטיחה ביטחון מוחלט. נתוני הכישלון המדווחים ממחקרים מקצועיים מראים כי שיעור הכישלון בשיטה זו, גם בקרב משתמשים לעתים תכופות וותיקים, עומד על כ-20%. המשמעות היא שבכל 100 זוגות המעבירים את השיטה הזו, בממוצע כ-20 ייוולדו לאחר השימוש בשיטה זו במהלך שנה אחת של שימוש רגיל.

• שיטות המונעות מחלות הריון באופן יעיל יותר, כמו הזרקה (זריקות הורמונליות) ומנעולים קבועים (התקנת התקנים קבועים כגון ה- IUD), מציעות שיעורי כישלון נמוכים הרבה יותר—בסביבות 1%.
• קונדומים, למרות שיפור מתמשך, עדיין מציגים שיעור כישלון של כ-13% בעת שימוש שגרתי.
• שיטת ההוצאת הזרע משאר האמצעים היא הבעייתית ביותר, עם שיעור כישלון של כ-20%, ומצב זה מחייב זהירות והבנה שהסיכון להיריון נשאר קיימא.

מחקרים ארגוניים נוספים מראים כי שיעור הכישלון משתנה לפי פרמטרים רבים, ביניהם מצב משפחתי, מצב כלכלי והרכב אתני. לדוגמה, נשים שלא יש להן ילדים מצויות בסיכון נמוך יותר להיריון בלתי צפוי בהשוואה לנשים שילדו אחד או יותר. כמו כן, נשים מקבוצות מיעוט ועם הכנסה נמוכה מצויות בסיכון גבוה יותר להיכשל בשימוש בשיטה, מה שממחיש את ההבדלים החברתיים ביעילות ובהבנת שיטות המניעה.

לכן, למרות הפופולריות הגוברת של השיטה, מומלץ לשקול שימוש בשיטה זו בשילוב אמצעי מניעה אחרים, כגון גלולות או התקנים קבועים, כדי להגדיל את ההגנה ולהקטין את הסיכון להריון בלתי מתוכנן. שיטה זו כפתרון בודד מומלצת בעיקר במקרים בהם קיימות סיבות דתיות, תרבותיות או אישיות מובהקות לבחירה בשיטה הפשוטה והטבעית.