לעיתים קשה להגדיר בדיוק מה אנחנו מחפשים בזוגיות ולזהות את הסוג המיוחד שלנו. בדרך כלל, אני עצמי מציג את עצמי כמי שאינו שומר על סוג מסוים, ומנסה לתת הזדמנות בכל סוג של גבר — כלומר, אני לא נוקט באחת ההחלטות מראש, אלא נותן לכל גבר הזדמנות להראות את עצמו. זה נקרא בשפה עכשווית “היכרויות אקלקטיות”, כלומר פתיחות לנסות סוגים שונים של אנשים. אך לאחרונה חברים שלי הושאירו אצלי מחשבה שהאופי המגוון שאני מחפש, בעצם, מתברר כי רוב הגברים שאני נמשך אליהם הם בעצם דומים יותר ממה שאני מייחס לעצמי כטיפוס שונה. דבר זה מעלה את השאלה עד כמה אנחנו מודעים לסוג שלנו ועל ההעדפות שבאמת מושכים אותנו.

חברה שלי, סארה, אמרה לי בזמן ארוחת בראנץ’ כי היא חושבת שאני נמשכת בעיקר לחבר’ה הטרנדיים, ה”hipster bro dudes”. היא הסבירה שאני אוהב גברים גבוהים ומוצקים, עם זקנים, קעקועים, ותשוקה לברי הזמן הייחודיים. לדבריה, הם אלו שלמדו בלימודים טובים, נכנסו לתחום הפיננסי אך לאחר מכן החליטו להתפרע ולעבור לעיצוב גרפי, הם נושאים תיקים וקוראים את משורר הזמנים bukowski. בנוסף, היא הוסיפה שהם בדרך כלל בעלי לסת מרובעת, ומעדיפים לגור מחוץ לניו ג’רזי, בערים גדולות, שחיים בעולמם הליברלי ומבוגרים יותר מלפחות כמה שנים מהמשפט שלי. אמי גם הוסיפה שהיא חושבת שאני נמשכת לגברים בעלי סגנון זה, שיכולים להתאים לתמונה המושלמת של צעיר מוצלח, שגורם לה להאמין שיש בו אטרקטיביות רבה, ויותר מזה — שהם לא חייבים לגור באזורים כמו ניו ג’רזי. כך, ההעדפות שלה היו תואמות לסגנון חיים של גברים מתוחכמים, בעלי הבעה נוחה ובטחון עצמי.

בהתחלה הייתי קצת חוששת מחשיפה של ההעדפות שלי, ופשוט החלטתי לנסות ללכת נגד הזרם, ולתכנן שלוש דייטים עם גברים שאינם חלק מתוך הפרופיל שהוגדר כ”סוג שלי”. חיטטתי באפליקציות היכרויות, ובכל פעם שהייתי ממהרת להחליק שמאלה, הפכתי ליישר ימינה. תוך שעות ספורות, תכננתי לצאת לדייט עם ג’ואי — גבר נמוך יותר, גוף מגושם, המתגורר ועובד בניו ג’רזי. זה בדיוק הסוג של גבר שגדלתי איתו, אבל נמנעתי מDating בו, כי הייתי משוכנעת שאין בינינו כל תחום משותף. זהו סוג הגברים שאולי הייתי יוצאת איתם בעבר, אך היום, מתוך רצון להימנע מחזרה על דפוסי עבר, נמנעתי מלמשוך אליו קשרים מסוג זה.

המפגש עם ג’ואי התקיים במסעדה בקרבת מנהרת הולנד, כדי שיכול לעבור בקלות בין העיר ניו יורק לניו ג’רזי. במהלך שיחתנו, כבר הספקנו לדבר על עבודה, משפחה וחופשות אחרונות. כשהחלטנו לנסות ליצוק כותרות קצת יותר מעניינות, גילינו ששום דבר לא באמת מקשר בינינו. שאלתי אותו אם הוא קרא לאחרונה משהו מעניין, והוא סיפר בפשטות כי הוא לא קורא ספרים בכלל. שאלתי אם הוא מתעניין בספורט, והוא ענה שלא, משהו שהקשה עלינו למצוא נקודות השקה. בשלב הזה, חיפשתי דרכים לסיים את הדייט, וכשהוא ביקש את החשבון מבלי לבקש עוד משקה, הרגשתי הקלה. היה לי קצת עצוב — כי זהו גבר נחמד, שמעוניין להתחיל משפחה, שיש לו שיער מלא, ואם הייתי נשארת בניו ג’רזי, אולי היינו היום נשואים זה לזה. אך החיים שלי נוגעים בעוד כיוונים, והוא נשאר בחוץ.

הדייט השני היה עם טים, אנליסט בתחום התוכנה, שהיה בכמה שנים צעיר ממני — דבר שברוב הפעמים מבריח אותי, כי אני מניחה שהם עוד לא מספיק בוגרים. אך הפעם, ההפתעה הייתה חיובית מאוד, כי היה זה דייט מוצלח מאוד. טים היה מאוד חמוד (הייתה לו אותה לסת מרובת זוויות שהזכירה לי את אמי), מצחיק ומעניין. שותפנו בקבוק יין ונדברנו על כתיבה, ספרים, טיולים ועוד נושאים שנגעו ללבנו. כשהזכרתי שאני די טובה במשחק דארט, טים הציע שנשחק גם בפעם הבאה. התכתבנו לאחר מכן, והייתי נרגשת לקראת הדייט הבא — אך לבסוף, לא שמעתי ממנו יותר. יכולתי להמשיך לנסות לכתת ולהמתין, אך כיום, אני מורה לעצמי יותר מדי עייפה לעשות זאת, ומעדיפה פשוט להשאיר את זה מאחורי.

הדייט השלישי היה עם פיטר, גבר שהזכיר דמות כממשק עם סגנון של סוכן חשאי – לבוש אופנתי, למד בייל, מתגורר במרכז המטרופולין ועובד ב”מורג’ן סטנלי”. בפרופיל שלו הופיע צילום שבו הוא מחזיק בבקבוק שמפניה על יאכטה מכובדת. פיטר היה מצחיק ומעניין, אך היה גם מאוד דומיננטי בשיחה, לא אפשר לי לומר מילה. הוא דיבר על חופשות בYacht Week ועל דירה קטנה בה הוא מתגורר, ומדי פעם ניסיתי לחדור לשיחה, אך ללא הצלחה. כשהתחיל לדבר על פוליטיקה, הקשבתי במתח, כי היה ברור שמכיוון שותפו משדר את עומק ההבדלים בינינו, התקשיתי למצוא נקודות משותפות. הוא הסביר בתוקף את דעותיו הפוליטיות, ואני השבתי כי כולם בארץ בניו יורק הם בעיקר דמוקרטים, אך הוא לא הסכים. לסיום, הודיתי לו על הערב, השארתי טיפ והחלקתי לשקט, כי הבנתי שהדינמיקה בינינו אינה הולמת.

לסיכום, למרות שהניסיון לא הצליח לכבוש את ליבי, הוא הראה לי שיש לי סוג ברור שאני נמשכת אליו — וזה בסדר. זה לא בהכרח סימן שאני בחירה מוגזמת או טיפוסית, אלא שהכרתי את עצמי טוב יותר. באפשרותי להעריך את ההבדלים ולבחור בגבר שמתאים לסגנון החיים והערכים שלי. אולי בעתיד, אכן אמצא את הגבר שמתאים בדיוק ל”סוג” שלי, אך בינתיים, אני אמשיך להיפגש עם אנשים שמבטאים את ההעדפות והטעמים שלי, כי זה מגדיל את הסבירות למצוא את ההתאמה הנכונה.

שמות בדויים לצורך שמירה על אנונימיות.